אבחון דידקטי נועד לבדוק את התפקודים הקוגניטיביים של אדם מבוגר או של ילד, ולרוב ניגשים אליו כאשר צצים קשיים בלמידה, בתפקוד האקדמי או ברכישה של מיומנויות בסיסיות. אמנם היה כדאי שאבחון דידקטי יתבצע אוטומאטית עבור כל ילד, אך מסיבות תקציביות לא נראה שהדבר ריאלי ואפשרי בעיקר במערכת החינוך הציבורית שלנו שסובלת מהעדר תקציבי. ולכן כיום, ניגשים אל האבחון רק כשצצה בעיה.
אבחון דידקטי נועד לבדוק את התפקודים הקוגניטיביים של אדם מבוגר או של ילד, ולרוב ניגשים אליו כאשר צצים קשיים בלמידה, בתפקוד האקדמי או ברכישה של מיומנויות בסיסיות. אמנם היה כדאי שאבחון דידקטי יתבצע אוטומאטית עבור כל ילד, אך מסיבות תקציביות לא נראה שהדבר ריאלי ואפשרי בעיקר במערכת החינוך הציבורית שלנו שסובלת מהעדר תקציבי. ולכן כיום, ניגשים אל האבחון רק כשצצה בעיה.
כאשר תלמיד מגלה קשיים בלמידה או אינו עומד בדרישות היסוד שנקבעו לבני גילו במערכת החינוך. כאשר סטודנט שמעולם לא אובחן מגלה קושי בעמידה בזמנים או בקליטת החומר, כאשר מורה או איש חינוך חושב שיש צורך לברר קשיים מסוימים או כמובן, במקרים מאוד ממוקדים בהם אנו שואפים להשיג הקלות, התאמות או הארכת זמן עבור תלמיד או סטודנט בבחינות. לעתים ממצאי האבחון ימליצו על הוראה מתקנת או על אסטרטגיית למידה שתנסה להתמודד עם הלקות או הקושי, ולעתים יצטרכו לאשר עבור הנבדק התאמות. לדוגמא – התעלמות משגיאות כתיב, הארכת זמן, הקראה או הכתבה של בחינות במקרים בהם הלקות היא מאובחנת.
אבחון דידקטי נערך במשך פגישה אחת של מספר שעות, והוא בא לבדוק מגוון של מיומנויות. שטף קריאה, פענוח מילים בהקשרם, דיוק בקריאה, הבנת הנקרא, אבחנה בין עיקר וטפל, כתב היד, ארגון, יכולת הבעה, חשיבה כמותית, הבנה גיאומטרית ושליטה בהנדסת מישור וחלל, תפיסה חזותית, זיכרון, שפה ואוצר מילים, תחביר, וסגנון ודרכי עבודה הן רק חלק מצומצם מהפרמטרים הנבדקים לצד עוד מיומנויות וכישורים. האבחון יעשה על ידי אנשים מקצוע מתחום הפסיכולוגיה החינוכית והקוגניטיבית כאשר כיום אנשי חינוך, עוברים הכשרה ממוקדת ויסודית לבצע אבחונים דידקטיים. לעתים האבחון הדידקטי מרמז על קשיים רגשיים ומזמין בעקבותיו את הצורך לאבחון פסיכו דידקטי או פסיכולוגי ולכן חשובה מקצועיותו של המאבחן שדווקא דרך האבחון הדידקטי יכול להגיע לנפש המאובחן.
זהו לא סוד שכיום נמתחת ביקורת נוקבת על הפנייה הנמהרת לרוץ ולאבחן הן מההיבט התועלתני של האבחון שאולי יסייע לנו או לילדנו להגיע הישגים גבוהים יותר (לדוגמא כשיאשרו לנו תוספת זמן במבחן) והן מההיבט הכלכלי שמופנה כלפי המכונים הפרטיים שעורכים את האבחונים. ובאמת, בעולם מושלם, מערכת החינוך הציבורית תאפשר אבחון לכל ילד, ולא רק לזה בעל ההורים עם האמצעים, אך בינתיים זהו כלי עזר חוץ מערכתי שלעתים אנו מגיעים אליו מאוחר מידי. אין ספק שכמו במחלות ובקשיים אחרים- אבחון מוקדם ככל האפשר יסייע לשים את האצבע על הקושי ולכן גם לטפל בו בזמן, ויתכן שהביקורת על ריבוי המקרים כיום לא נעוצה דווקא בזילות אלא במודעות הגוברת לחשיבות העניין. על מנת להגיע לאבחון דידקטי ניתן לקבל הפנייה ממוסדות החינוך או האקדמיה או מהרשויות המקומיות שלעתים ממנות חלק מהעלות כאשר האבחון מתבצע בצינורות המקובלים ובמכונים המוכרים.
לקריאה נוספת על לקויות למידה
