כשילד צעיר חש חרדה בעת פרידה זמנית וקצרה מהוריו, זוהי תופעה טבעית. למרות שהמצב עלול להיות קשה, חרדת נטישה היא שלב נורמאלי בהתפתחות. יחד עם זאת, אם החרדות גוברות או שאינן חולפות, מדובר במצב הדורש טיפול פסיכולוגי מקצועי, אך לצד הטיפול, יש גם הרבה שיטות התמודדות בהן יכולים ההורים לנקוט. בילדות המוקדמת, תופעות כגון בכי או התפרצויות זעם, נחשבות כתגובות בריאות לפרידה קצרת מועד מהורים. חרדת נטישה עשויה להתחיל לפני יום ההולדת הראשון של הילד, ועלולה לצוץ שוב בגיל ארבע, אך רמת עוצמת החרדה והעיתוי שלה משתנים מאוד מילד לילד. ניתן להקל על החרדה באמצעות טיפול פסיכולוגי עקבי ועדין אך תקיף, הכולל הצבת גבולות.
כשילד צעיר חש חרדה בעת פרידה זמנית וקצרה מהוריו, זוהי תופעה טבעית. למרות שהמצב עלול להיות קשה, חרדת נטישה היא שלב נורמאלי בהתפתחות. יחד עם זאת, אם החרדות גוברות או שאינן חולפות, מדובר במצב הדורש טיפול פסיכולוגי מקצועי, אך לצד הטיפול, יש גם הרבה שיטות התמודדות בהן יכולים ההורים לנקוט.
מה נורמאלי ומה לא
בילדות המוקדמת, תופעות כגון בכי או התפרצויות זעם, נחשבות כתגובות בריאות לפרידה קצרת מועד מהורים. חרדת נטישה עשויה להתחיל לפני יום ההולדת הראשון של הילד, ועלולה לצוץ שוב בגיל ארבע, אך רמת עוצמת החרדה והעיתוי שלה משתנים מאוד מילד לילד. ניתן להקל על החרדה באמצעות טיפול פסיכולוגי עקבי ועדין אך תקיף, הכולל הצבת גבולות.
חלק מהילדים, לעומת זאת, חווים חרדת פרידה שאינה נעלמת, למרות מאמצי ההורים לטפל במצב. ילדים אלו חווים המשך או הישנות של חרדת נטישה אינטנסיבית במהלך שנות בית הספר היסודי שלהם או מעבר לגילאים אלו. אם החרדה מוגזמת ומפריעה לפעילות הרגילה של הלימודים וחיי החברה, והיא נמשכת מספר חודשים ולא ימים ספורים בלבד, עלול המצב להצביע על בעיה גדולה יותר וסביר להניח כי מדובר בהפרעת חרדת נטישה אמיתית.
הקלת חרדת נטישה נורמאלית אצל ילדים
לילדים הסובלים מחרדת נטישה רגילה ניתן לסייע באמצעות צעדים המקלים עליהם.
תרגול הפרידה. להשאיר את הילד עם מטפלת למשך פרקי זמן קצרים ולהגדילם בהדרגה.
הפרדת לוח זמנים לאחר תנומות או האכלות. תינוקות רגישים יותר לחרדת נטישה כשהם עייפים או רעבים.
פיתוח טקס "שלום". לטקסים קיימת השפעה מרגיעה, והם יכולים להיות פשוטים כמו נפנוף מיוחד דרך החלון, או נשיקת פרידה.
שמירת סביבה מוכרת. כאשר הדבר אפשרי, מומלץ להפוך סביבה חדשה למוכרת. אם מוציאים ילד לשמירה אצל שמרטף או במעון, מחוץ לבית, כדאי לתת לו חפץ מוכר מהבית.
פרידה נטולת "תרועת חצוצרות". ליידע את הילד על עזיבת ההורים, אך להבהיר לו שהם מתכוונים לשוב בקרוב.
מזעור שידורי טלויזיה מפחידים. הילד לא יפתח פחדים, אם לא יצפה בשידורים מפחידים.
תסמיני הפרעת חרדת נטישה אצל ילדים
הפרעת חרדת נטישה אינה שלב נורמאלי של ההתפתחות, אלא מעידה על בעיה נפשית קשה, המאופיינת במצוקה קיצונית, כאשר הילד נמצא הרחק מהוריו. יחד עם זאת, מאחר שחלק מהילדים מפתחים חרדה נורמאלית המבטאת את אותם תסמינים, יתכן שהמצב יהיה מבלבל ולא ניתן יהיה להבין אם הילד זקוק למעט זמן והבנה בלבד, או שהוא סובל מבעיה רצינית יותר.
ההבדלים העיקריים בין חרדת נטישה בריאה והפרעת חרדת נטישה קלינית, טמונים בעוצמת הפחדים של הילד, והתרחקותו מפעילויות רגילות. ילד עם הפרעה אמיתית עלול להיות נסער מהמחשבה על המרחק מהוריו, ועשוי להתלונן על מחלה כדי להימנע ממשחקים עם חברים או הליכה לבית הספר. כאשר התסמינים קיצוניים דיים, מדובר בהפרעה.
תסמיני דאגות ופחדים
ילדים הסובלים מהפרעת חרדת נטישה, חשים דאגה או חשש מפני הפרידה, באופן קבוע. ילדים רבים מבטאים את חרדתם באחת או יותר מהפעולות הבאות:
פחד שמשהו נורא יקרה לאדם אהוב. התסמין הנפוץ ביותר לחשש ילד עם חוויות הפרעת חרדת נטישה, הוא הדאגה מהתרחשות תאונה להוריו. הוא עלול לדאוג באופן קבוע שהוריו יהיו חולים או יפגעו.
דאגה שאירוע לא צפוי יוביל לפרידה קבועה. ילדים עם הפרעת חרדה עלולים לחשוש כי ברגע שייפרדו מהוריהם, משהו נורא יקרה, והפרידה תהפוך לקבועה. לדוגמה, הם דואגים מפני חטיפה או הליכה לאיבוד.
סיוטי פרידה. ילדים עם בעיות חרדת נטישה סובלים לעיתים קרובות מסיוטים אודות פחדיהם.
תסמיני סירובים ובחילות
הפרעת חרדת נטישה עלולה להתבטא באופן הפעילות הרגילה של הילדים, ובין היתר היא כוללת את התסמינים הבאים:
סירוב ללכת לבית הספר. ילד עם הפרעת חרדה עלול לפתח פחד בתי סביר מפני הליכה לבית הספר, ויעשה כמעט כל דבר על מנת להישאר בבית.
חוסר רצון ללכת לישון. ההפרעה עלולה לגרום לנדודי שינה היות והילד פוחד להישאר לבד או שהוא פוחד מסיוטים אודות פרידה.
תלונות על בחילות, כאבי ראש או כאבי בטן. בעת הפרידה, או לפניה, ילדים עם הפרעת הפרדה מתלוננים לעיתים קרובות כי הם חשים חולים.
היצמדות אל ההורה. ילדים עם בעיות חרדת נטישה עלולים להיצמד אל הזרוע או הרגל של ההורה, כאשר הוא מנסה לצאת מהבית.
גורמים נפוצים להפרעת חרדת נטישה אצל ילדים
ההפרעה מתרחשת היות והילד חש כי אינו בטוח באופן כלשהו. כל דבר שעשוי להפר את שיווי המשקל בעולמו, מצב שגורם לו לחוש מאוים או להפר את שגרת יומו, עלול לגרום לפיתוח החרדה. אם מאתרים את הגורם השורשי, ניתן להתקרב באופן משמעותי לפתרון הטיפול במאבקי הילד.
הגורמים השכיחים להפרעות חרדת נטישה אצל ילדים הם:
שינויי סביבה. ילדים נוטים לפתח חרדה בעקבות שינויי סביבה, כגון שינוי מגורים, בית ספר חדש או מעונות יום אשר עלולים לעורר אצלהם את ההפרעה.
מתח. מצבים מלחיצים כגון בעיות חברתיות בבית הספר, או אובדן של אדם אהוב, כולל חיות מחמד, עלולים לגרום להפרעת חרדת נטישה.
הורה מגונן מידי. בחלק מהמקרים, ההפרעה מתפתחת כתוצאה מהתנהגות ההורים המגוננים יתר על המידה על הילד, ובכך מזינים את חרדותיו.
סיוע לילדים עם הפרעות חרדת נטישה
ניתן לסייע לילד עם הפרעות אלו באמצעות נקיטת צעדים הגורמים לו לחוש בטוח יותר. הענקת סביבה אוהדת בבית גורמת לילד לחוש בנוח, וביצוע שינויים בבית הספר יסייעו להפחתת התסמינים. גם אם צעדים אלו אינם פותרים את הבעיה לחלוטין, האמפתיה לבדה עשויה לשפר את המצב.
הטיפים הבאים יסייעו ליצירת סביבה יציבה ותומכת לילד:
חינוך עצמי לגבי הפרעת חרדת נטישה. אם ההורים לומדים כיצד הילד חווה הפרעה זו, הם יכולים להזדהות בקלות רבה יותר עם מאבקיו.
הקשבה וכבוד לתחושות הילד. ילד שחש מבודד בשל הפרעתו, חווה השפעת ריפוי רבת עוצמה כאשר מקשיבים לו.
תקשורת על הנושא. בריאות הילד מתפתחת כאשר מניחים לו לדבר על רגשותיו. יש לגלות אמפתיה, ולהזכיר לילד בעדינות, שהוא שרד את הפרידה האחרונה.
