מציאות מדומה ככלי בטיפול פסיכולוגי

מצבים רגשיים ונפשיים מסוגים שונים, פעמים רבות התייחסות של פסיכולוג ומעורבות של טיפול פסיכולוגי. למעשה, מנתונים עולה כי אחד מתוך ארבעה אנשים צפוי לחוות בעיה נפשית בכל זמן, הגדלת הגישה לטיפול הפכה להיות חיונית. אבל הטיפולים המתאימים עשויים להיות מאתגרים. מטפלים צריכים לעבור הכשרה מקיפה, וצורות הטיפול היעילות ביותר כוללות אימון מטופלים במצבים יומיומיים, מה שגוזל זמן יקר. אחת השיטות היותר מתקדמות לטיפול במצבים נפשיים שונים מכונה טיפול במצבים פסיכולוגיים עם מציאות מדומה. מדובר למעשה בטכנולוגיה מתקדמת וסופר רלוונטית לתקופה שאנחנו חיים ועם הזמן אנו רואים כיצד טיפול זה הופך יעיל ואופטימלי עבור קשת רחבה של מצבים ובעיות רפואיים, גם בפן הפיזי וגם בפן הרגשי, הרי אנו מבינים כבר עד כמה הגוף משפיע על הנפש ולהיפך.

אימון "במקום"

קביעת טיפולים פסיכולוגיים במציאות מדומה הוא פתרון הולם. מאמר זה מציג את האופנים שבהם טיפול במציאות מדומה או באמצעות משחוק בחינוך משנים את גישות הטיפול הקיימות היום בבריאות הנפש.

ההתערבויות הטיפוליות המוצלחות ביותר מסייעות לאנשים לשנות את האופן שבו הם חושבים, מגיבים ומתנהגים בדיוק במצבים שהם מוצאים את עצמם המאתגרים ביותר. מצבים אלו יכולים להיות כל תרחיש, החל מכניסה לאוטובוס צפוף, דרך יציאה לאירוע חברתי ועד פשוט יציאה מהבית.

אנשים נוטים לזכור מידע באופן הטוב ביותר כשהם נמצאים במצב פיזי או נפשי כפי שהיו כשהזיכרון נוצר לראשונה. מצב זה ידוע בשם למידה תלוית מקום.

אז למשל, אם המטרה היא לזכור טכניקה שתסייע להפחית את החרדה במהלך קניות מזונות, בדרך כלל עדיף להשתמש בשיטת מציאות מדומה במהלך הפגישה הטיפולית, ולדמות הגעה לסופרמרקט, על מנת לאמן את הטכניקה ולתרגל אותה.

הדמיית העולם האמיתי

סביבות מציאות מדומה יוצרות הדמיות סוחפות של סביבות בעולם האמיתי, שמאפשרות למטופלים להסתובב ולתקשר עם הסביבה כאילו היא אמיתית. ניתן להיכנס למצבים שנתפסים בדרך כלל כמאתגרים, וללמוד טכניקות פסיכולוגיות על מנת להתגבר על הקשיים לצד מטפל אמיתי.

באופן מכריע, למרות שסביבת המציאות המדומה היא הדמיה בלבד, המטופלים עדיין מגיבים כפי שהיו מגיבים בסביבה המקבילה בעולם האמיתי, הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה פיזיולוגית. כתוצאה מכך, כל למידה שמתבצעת ב-VR עוברת לעולם האמיתי.

גמישות

מציאות מדומה היא שיטה מעשית, וברוב המקרים אנשים מוכנים להיכנס לגרסאות וירטואליות של המצבים שהם מוצאים מעוררי חרדה. כי הם יודעים שזו רק סימולציה. גישה זו גם מקלה יותר לנסות שוב ושוב מצבים שהם מפחידים או אולי מביכים מדי לנסות בעולם האמיתי.

ניתן גם לדרג תרחיש מציאות מדומה לפי קושי או אפילו להתאים אישית לכל אדם. במחקר VR שנערך באוניברסיטת אוקספורד על טיפול בפחד גבהים, המשתתפים התחילו באטריום הווירטואלי של בניין בן עשר קומות, ואז יכלו לבחור לאיזו קומה ללכת. הרעיון היה להתחיל להתאמן בקומות הנמוכות והפחות מפחידות, ולהתקדם למעלה ככל שהם מרגישים בטוחים יותר.

הצלחה משמעותית לעומת שיטות אחרות של טיפולים פסיכולוגיים

מציאות מדומה אפשרה גם לחוקרים להפוך חלק מהתרחישים למהנים יותר למשתתפים, כמו ביצוע משימות שכרוכות בהצלת חתול או פיצוץ בועות.

הגמישות הנוספת הזו באופן שבו המשתתפים הצליחו להתעמת עם הפחד שלהם עשויה להיות אחת הסיבות לכך שהירידה שלהם בפחד גבהים עלתה על אלו שנראו בטיפול החשיפה המסורתי.

לסיכום, בשונה מבעבר, היום יש כל מיני שיטות באמצעותן ניתן לטפל בבעיות הקשורות לנפש, לרגש ולא תמיד יש צורך לפנות באופן מיידי לשיטות טיפול מסורתיות.