אם כל חייך רצית ללמוד פסיכולוגיה ואף להיטיב לעשות ולהתמקד בפסיכולוגיה הקלינית- מולך עומדים אתגרים רבים. בישראל, כדי להיות פסיכולוג קליני עליך להיות בוגר תואר שני במוסד המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ולעבור התמחות שחלקה חייב להיות בבית חולים לחולי נפש או במחלקה פסיכיאטרית בבתי החולים. זה לא שלא צריך פסיכולוגים בארץ, אך בדומה מאוד לתחום לימודי המשפטים, מספר המקומות למתמחים הינו מוגבל ולכן תנאי הקבלה המחמירים – משתווים כמעט לתנאי הקבלה של לימודי רפואה כיום.
אם כל חייך רצית ללמוד פסיכולוגיה ואף להיטיב לעשות ולהתמקד בפסיכולוגיה הקלינית- מולך עומדים אתגרים רבים. בישראל, כדי להיות פסיכולוג קליני עליך להיות בוגר תואר שני במוסד המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ולעבור התמחות שחלקה חייב להיות בבית חולים לחולי נפש או במחלקה פסיכיאטרית בבתי החולים. זה לא שלא צריך פסיכולוגים בארץ, אך בדומה מאוד לתחום לימודי המשפטים, מספר המקומות למתמחים הינו מוגבל ולכן תנאי הקבלה המחמירים – משתווים כמעט לתנאי הקבלה של לימודי רפואה כיום.
אם חשבתם ללמוד פסיכולוגיה קלינית בחו"ל, עליכם לדעת שבמדינות רבות לרבות ארצות הברית, פסיכולוג קליני דורש דוקטורט. עליך לסיים תואר דוקטורט על מנת להיות פסיכולוג מוסמך. אך ישנן אוניברסיטאות ברחבי העולם שתנאי הקבלה פחות מחמירים מבחינה אקדמית, ואם אתה יודע את השפה המדוברת באותה המדינה, תוכל להתקבל ביתר קלות מאשר בארץ. אך הנה המוקש – אם תרצה לחזור לעסוק כפסיכולוג בארץ, אחרי שלמדת בחו"ל- עליך לקחת בחשבון את עניין ההתמחות. אם התואר שלך יוכר בארץ, עדיין תצטרך לעבור את הסטאז' המחייב בבית החולים.
עניין הסטאז' הוא אמנם פרדוקס – משום שכל פסיכולוג קליני, גם כזה שאינו מעוניין לעבוד בבית חולים אלא להתמקד לדוגמא בטיפול משפחתי או בייעוץ זוגי, חייב לעבור את מסלול בית החולים. דבר המקשה על תנאי הקבלה ועל התקדמות הסטודנטים לקראת סיום הכשרתם, אך זהו המצב.
לימודים לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית ניתן למצוא באוניברסיטאות הבאות: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון בחיפה, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. וגם מכללות כמו מכללת יפו תל-אביב ומכללת רופין מתגאות בתכנית אקדמית מכובדת, המשלבת מרצים המגיעים מהאקדמיה ומהסקטור הטיפולי גם יחד. רוב המכללות והאוניברסיטאות זהות בתנאי הקבלה שלהם, עם הבדלים קטנים, וכמו בלימודי רפואה שתנאי הקבלה אליהם גבוהים ומחמירים- כל בוגרי התואר הראשון ירשמו לכמה מוסדות לפחות על מנת להבטיח את מקומם.
כל תכנית מתמקדת בהיבטים אחרים ויש גם התמחויות כמו פסיכולוגיה קלינית של הילד, ועוד. בחו"ל ניתן למצוא התמחויות שלא קיימות בארץ, לעתים בשילוב עם תחומים אחרים. לדוגמא- ייעוץ גנטי המשלב פסיכולוגיה קלינית ולימודי גנטיקה, פסיכולוגיה משפטית המשלבת לימודי משפטים וחוק יחד עם פסיכולוגיה קלינית.
מעבר להישגים האקדמיים- בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה המעוניינים להמשיך לפסיכולוגיה קלינית יידרשו לעבור ראיונות אישיים, בהם נבחנת התאמתם להיות מטפלים. הלומדים להיות פסיכולוגיים, ידרשו לעבור טיפול פסיכולוגי בעצמם, כאשר שימור הטיפול בעתיד, גם כשיהפכו להיות מטפלים בעצמם – הוא מומלץ ומקובל. על המטפל להיות מודע גם לנפשו שלו, למה מפעיל אותו ומה מניע אותו, מה מעכב אותו ומה מקדם אותו בפרט כאשר הוא נדרש לייעץ ולטפל באחרים. אם בחרתם בדרך זו – ארוכה ומייגעת, סימן שזהו המקום בו אתם צריכים להיות. בהצלחה.
