סכיזופרניה מופיעה בדרך כלל לראשונה במהלך שנות העשרה המאוחרות של אדם או במהלך שנות העשרים לחייו. היא משפיעה יותר על גברים מאשר נשים, ונחשבת למצב רפואי אשר מצריך טיפול לשליטה בתסמינים במשך כל החיים. הטיפול הראשוני בסכיזופרניה והפרעות מחשבתיות זהות הוא טיפול תרופתי. למרבה הצער, התמדה במשטר הטיפול התרופתי מהווה לרוב את אחת הבעיות המשמעותיות ביות הקשורות לטיפול מתמשך בסכיזופרניה. אנשים שחיים עם הפרעה זו מפסיקים את הטיפול בשלב כלשהו, וההשלכות משפיעות באופן חריף על האדם הסובל מהמחלה, ועל בני משפחתו וחבריו.
סכיזופרניה מופיעה בדרך כלל לראשונה במהלך שנות העשרה המאוחרות של אדם או במהלך שנות העשרים לחייו. היא משפיעה יותר על גברים מאשר נשים, ונחשבת למצב רפואי אשר מצריך טיפול לשליטה בתסמינים במשך כל החיים.
הטיפול הראשוני בסכיזופרניה והפרעות מחשבתיות זהות הוא טיפול תרופתי. למרבה הצער, התמדה במשטר הטיפול התרופתי מהווה לרוב את אחת הבעיות המשמעותיות ביות הקשורות לטיפול מתמשך בסכיזופרניה. אנשים שחיים עם הפרעה זו מפסיקים את הטיפול בשלב כלשהו, וההשלכות משפיעות באופן חריף על האדם הסובל מהמחלה, ועל בני משפחתו וחבריו.
טיפול מוצלח של סכיזופרניה, אם כן, תלוי במשטר ארוך של טיפול תרופתי המשולב עם תמיכת טיפול פסיכולוגי. התרופות מסייעות למטופל לשלוט על פסיכוזות הקשורות לסכיזופרניה כגון הזיות ומחשבות שווא, והתמדה בטיפול מובילה לחיים מאושרים ומוצלחים.
פסיכותרפיה
טיפול פסיכותרפי משמש כתוספת לתכנית טיפול תרופתי טובה יחד עם זאת, טיפול פסיכולוגי מסייע לאדם להקפיד על נטילת התרופות, כמו גם לרכוש מיומנויות חברתיות נחוצות, לתמוך במטרותיו ולקיים מגעים חברתיים מוצלחים. הטיפול כולל ייעוץ, הגדרת גבולות וחיבור למציאות.
אנשים עם סכיזופרניה מתקשים לעיתים קרובות בביצוע מיומנויות חיים רגילות דוגמת בישול וטיפוח אישי, כמו גם תקשורת עם חברים, בני משפחה ועמיתים לעבודה. טיפול פסיכולוגי או טיפול שיקומי מסייע לאדם להשיב לעצמו את הביטחון והיכולת לסגל עצמאות על מנת לחיות חיים מלאים יותר.
טיפול תרופתי
כאשר סכיזופרניה מתבטאת בשילוב של הפרעות חשיבה, הפרעות במצב הרוח והפרעות חרדה, הטיפול הרפואי כרוך בשילוב של תרופות אנטי פסיכוטיות, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות נגד חרדה. אחת הבעיות הנפוצות עם טיפול תרופתי היא כי לאחר השנה הראשונה, רוב האנשים חדלים מהשימוש בתרופות, בעיקר כשמדובר בתרופות בעלות תופעות לוואי משמעותיות.
תרופות אנטי פסיכוטיות מסייעות לנרמל את חוסר האיזון הביוכימי הגורם לסכיזופרניה, והן חשובות להפחתת הסיכויים להישנות המחלה. קיימים שני סוגים עיקריים של תרופות אנטי פסיכוטיות: קלאסיות וחדשות. תרופות אנטי פסיכוטיות קלסיות שולטות ביעילות בהפרעות הזיות, אשליות ובלבול. הן זמינות מאז אמצע 1950, וחוסמות בעיקר קולטני דופאמין.
תופעות לוואי
תופעות הלוואי שלהן עלולות לגרום למטופל לחדול מנטילתן. יחד עם זאת, חשוב להתייעץ עם הרופא לפני ביצוע שינויים בטיפול התרופתי, היות וניתן לשלוט בתופעות לוואי רבות. יש להקפיד לשקול את הסיכונים מול היתרונות הפוטנציאליים הנלווים לתרופות אנטי פסיכוטיות.
תופעות לוואי קלות מתבטאות ביובש בפה, טשטוש ראייה, עצירות, נמנום וסחרחורות. תופעות אלו נעלמות בדרך כלל מספר שבועות לאחר תחילת הטיפול. תופעות לוואי חמורות יותר מתבטאות בנוקשות שרירים, התכווצויות שרירים או כאבי ראש וצוואר, כמו גם בעצבנות, רעידות ודשדוש כפות הרגליים. תופעות לוואי כתוצאה משימוש ממושך בתרופות אנטיפסיכותיות קלסיות הן תחושות עקצוץ בפנים, גלגול הלשון, ליקוק השפתיים, התנשפויות והעוויות.
קיים מגוון נרחב של תרופות אנטי פסיכוטיות חדשות יותר אשר זמינות מאז 1990, וכוללות ריספרדל וזיפרקסה. חלק מתרופות אלו עשויות לעבוד על סרוטונין וקולטני דופאמין, ובשאר התסמינים של סכיזופרניה. תרופות אלו עשויות להיות יעילות יותר לטיפול במגוון רחב יותר של תסמיני סכיזופרניה, וחלקן כרוכות בפחות תופעות לוואי מאשר תרופות אנטי פסיכוטיות קלאסיות.
