אובדן משמעותי, במיוחד מוות של אדם אהוב מבני המשפחה, בן זוג או חבר יקר, מתבטאת בדרך כלל בדיכאון המלווה בבכי, תחושה דמוית חלל פנימי, געגועים וכאב. אדם חש כאילו החלק הטוב ביותר שלו נתלש לנצח. האבל מלווה בבעיות שינה, בעיות אכילה ותחושת עצב שנדמה כי לא תחלוף בקרוב. המצב עשוי להימשך מספר שבועות, חודשים או אף יותר. כל התסמינים האלו שייכים לעולם השכול, ולא לדיכאון קליני. צער ודיכאון כובשים שתי טריטוריות פסיכולוגיות שונות לחלוטין, ויש להם השלכות שונות בכל הנוגע למהות טיפול פסיכולוגי. כך, למשל, צער רגיל אינו הפרעה ואינו כרוך חייב להיות מלווה בתהליך טיפול בדיכאון. אך דיכאון חייב להיות מטופל.
אובדן משמעותי, במיוחד מוות של אדם אהוב מבני המשפחה, בן זוג או חבר יקר, מתבטאת בדרך כלל בדיכאון המלווה בבכי, תחושה דמוית חלל פנימי, געגועים וכאב. אדם חש כאילו החלק הטוב ביותר שלו נתלש לנצח.
האבל מלווה בבעיות שינה, בעיות אכילה ותחושת עצב שנדמה כי לא תחלוף בקרוב. המצב עשוי להימשך מספר שבועות, חודשים או אף יותר. כל התסמינים האלו שייכים לעולם השכול, ולא לדיכאון קליני. יחד עם זאת, שני המבנים של 'צער נורמאלי' ודיכאון הם מקור למחלוקת ובלבול.
אך הבעיה אינה ה'גבולות המטושטשים'. צער ודיכאון כובשים שתי טריטוריות פסיכולוגיות שונות לחלוטין, ויש להם השלכות שונות בכל הנוגע לטיפול פסיכולוגי. כך, למשל, צער רגיל אינו הפרעה ואינו כרוך בטיפול. אך דיכאון חייב להיות מטופל.
מהו אבל?
חלק מהתסמינים של דיכאון נוכחים לעיתים קרובות בתחילת תהליך האבל, אך לעיתים הם נמשכים מספר חודשים לאחר מותו של אדם אהוב. ואכן, עצבות, נטייה לבכי, הפרעות שינה וירידה בתיאבון הם תרחישים המלווים אבל נורמאלי ודיכאון, ולכן מתבלבלת לעיתים תמונת האבחון.
על האבחון להתבסס על התכונות האובייקטיביות האחרות של מצגת המטופל על מנת לקבוע את האבחנה. לדוגמה, בשכול רגיל, האדם המתאבל מסוגל בדרך כלל לבצע את רוב הפעילויות והמחויבויות של חיי היומיום, לאחר שבועיים או שלושה מהאבל.
אך במקרים של דיכאון חמור לא קיימת אפשרות לתפקד מבחינה חברתית ומקצועית, במשך שבועות או חודשים רבים. בנוסף, יקיצה מוקדמת וירידה במשקל הם תסמינים שכיחים יותר של דיכאון ואינם מופיעים בשכול.
אך נתוני התסמינים לבדם אינם מספיקים להפרדה בין צער רגיל ודיכאון קליני, במיוחד במהלך השבועות הראשונים של השכול, ויש להתבונן על עולמו הפנימי של הצער, ולהבדילו מדיכאון קליני. הבדלים חווייתיים אלו מספקים רמזים חשובים לאבחון. כך, למשל, בדיכאון, מצב הרוח השולט הוא עצב מהול בחוסר תקווה וייאוש. האדם המדוכא חש לעיתים קרובות כי מצב זה לא יסתיים לעולם, כי העתיד עגום והחיים הם סוג של בית כלא.
לעיתים יגיעו מחשבות ניהיליסטיות אלו לממדים הזויים של דיכאון פסיכוטי. בנוסף, למרות המאמצים הרבים של חברים ובני משפחה לעודד אדם מדוכא, לא קיימת אפשרות לחדור את הליבה של הייאוש. התאבדות הופכת להיות אפשרות מפתה יותר ויותר, ולעיתים קרובות זוהי האפשרות היחידה אותה יכול הסובל לדמיין.
עולמו הפנימי של השכול
זהו עולם של אובדן ועצב, אך הוא שונה באופן מהותי מהדיכאון, המאופיין בעצב מתמיד ועיקש. האדם המצוי בשכול חווה בדרך כלל "גלים" של עצב, המתרחשים לעיתים קרובות בתגובה לתזכורות אודות המנוח. בדרך כלל, זיכרונות כואבים של היקיר משובצים עם מחשבות חיוביות. בניגוד לאדם המדוכא, האדם המתאבל בדרך כלל חש כי החיים ישובו ביום מן הימים למסלולם, והוא אינו מבטא כוונות אובדניות.
אדם השרוי בשכול שומר בדרך כלל על הדימוי העצמי שלו, כמו גם על קשרים רגשיים עם חברים ובני משפחה. זהו סימן ההיכר של צער רגיל, המבדיל בתבונה בין צער לאחר מוות של אדם אהוב, לבין תקופות תכופות של דיכאון חמור.
קריאה מומלצת:
טיפול בדיכאון– במקרים קשים של דיכאון חובה על האדם הסובל להיוועץ במומחה. מקרים קשים של דיכאון מצריכים התערבות פסיכולוגית דחופה.
על הנוירופסיכואנליזה של חרדה, אובדן וצער / פרופ' יורם יובל – מאמר באתר פסיכולוגיה עברית
דיכאון קליני– מה גורם לדיכאון קליני, מה ההבדל בינו לבין דיכאון רגיל? מהם האלטרנטיבות לטיפול בדיכאון?
סוגי דיכאון וטיפול בדיכאון – מידע מקיף במכון תל אביב לפסיכותרפיה
מאמרים על שכול ואובדן – באתר מסעות בחיים
