על אף הגודל המשמעותי של אוכלוסיית החרדים בארץ וצרכיה הייחודיים, לא קיימת מערכת טיפולית מיוחדת עבורם בתום בריאות הנפש. בהעדר תנאים מתאימים לטיפול נפשי, נעזרים החרדים הנזקקים לטיפול פסיכולוגי במערכת הכללית הקיימת, ועליהם להתמודד עם מצבים בהם הם אינם מורגלים בשעות חירום ומשבר. כתוצאה מכך, הם נחשפים לתכנים והתנהגויות המנוגדים לערכיהם ואמונותיהם וזרים להם.
נכון להיום, מהווה המגזר החרדי למעלה מ-11% מכלל אוכלוסיית הארץ. על אף המגזרים, הקהילות והזרמים השונים המבדילים אותו, אורח החיים במגזר החרדי מאופיין בהתרכזות סביב משפחה מרובת ילדים אשר הערך העיקרי המאחד אותה הוא שמירה על המצוות. החינוך הניתן לילדי החרדים מפריד בין בנות לבנים החל מגיל צעיר. הבנים שוהים ב"חיידר" או בתלמוד תורה ובהמשך נכנסים ללמוד בישיבה, והבנות לומדות בבית ספר יסודי ולאחר מכן בסמינר. אחוז ניכר מבחורי הישיבות ממשיכים את לימודיהם בישיבה עד לנישואיהם, כאשר מגיע זמנם לשידוך, ורובם ממשיכים ללמוד גם לאחר הנישואין.
מרבית הקהילות החרדיות מתנגדות ללימודים במוסדות חילוניים ואוסרים על צפייה בסרטים או בטלוויזיה, שימוש באינטרנט, וקריאת עיתונים חילוניים. החרדים מאמינים בלבוש מסורתי כאמצעי לשמירה על זהותם הייחודית וככלי לצמיחה רוחנית ועיצוב האישיות. אופי פרנסתם מצדיק לעיתים טיפוח קשרי מסחר עם העולם, אך מעורבות אחרת בחיים שמחוץ לקהילה החרדית נתפסים כהתנהגות פסולה.
על אף הגודל המשמעותי של אוכלוסיית החרדים בארץ וצרכיה הייחודיים, לא קיימת מערכת טיפולית מיוחדת עבורם בתחום בריאות הנפש. בהעדר תנאים מתאימים לטיפול נפשי, נעזרים החרדים הנזקקים לטיפול פסיכולוגי במערכת הכללית הקיימת, ועליהם להתמודד עם מצבים בהם הם אינם מורגלים בשעות חירום ומשבר. כתוצאה מכך, הם נחשפים לתכנים והתנהגויות המנוגדים לערכיהם ואמונותיהם וזרים להם.
למרות שהקהילה החרדית התחילה בשנים האחרונות להיות פתוחה יותר בכל הנוגע לטיפולי בריאות הנפש, היא עדיין מסתייגת מתחום זה, ומעניקה תיוג פסול למשתמשים בה, במיוחד בשלב השידוכים.
הקהילה החרדית נוטה להסתיר פגמים באישיות ובעיות פסיכולוגיות לפני החתונה, על מנת שלא לפגוע באיכות השידוך ולצמצם בצורה משמעותית את מספר המועמדים המתאימים. כתוצאה מכך, נשים וגברים בעולם החרדי, הסובלים מהפרעות נפשיות, מתמודדים עם מתחים רבים במהלך השידוכים מתוך הפחד שמא סודם יתגלה. במקרים כאלה, גם אם הם מגיעים לקבלת טיפול פסיכולוגי, קשה לטפל בהם מאחר והפתרון של גילוי "הסוד" כדרך להפחתת החרדה אינו אפשרי. התנהגות זו נובעת מרצונם של החרדים לחוש עצמם נטולי בעיות פסיכולוגיות ולהקרין זאת גם כלפי סביבתם, ובהמשך כלפי מועמדי השידוך שלהם. דבר זה מוביל לעיתים קרובות להחמרה במצבם וגורם לתוצאה הפוכה של קושי בהשגת שידוך הולם. לעיתים קרובות ממשיכה הבעיה גם לאחר הנישואין.
נשים וגברים חרדים רבים מגיעים לקבלת טיפול פסיכולוגי ללא ידיעת בני זוגם, מתוך הפחד להיתקל בהתנגדות למהלך זה או חמור מכך, הפחד שמא בני זוגם יעשו שימוש לרעה בעתיד במידע שבידם, במקרה והנישואין לא יצליחו.
תסמינים שכיחים אחרים אשר גורמים למטופלים במגזר החרדי לפנות לקבלת טיפול פסיכולוגי הם הפחדים האובססיביים המאופיינים בהתנהגויות של הפרעה. לרוב, האובססיות אותן הם מציגים בטיפול קשורות לטקסים דתיים והחרדה מאי הקפדה על קיום מצוות כראוי. התנהגות כפייתית המאפיינת אותם בניסיון לפתור את חרדתם, קשורה בדרך כלל לשמירה על היטהרות, תפילה, הפרדת מוצרי חלב ובשר, ועוד. הטיפול בתסמינים אלה דורש שיתוף פעולה מאת סמכות רבנית, ולפעמים אף כוללת את התערבותם הישירה.
