פסיכואנליזה

קבוצת תאוריות פסיכולוגיות ושיטות טיפול, שנוצרו על ידי הרופא האוסטרי זיגמונד פרויד, ונובעות בחלקן מעבודתו הקלינית של יוס ברויאר ואחרים

קבוצת תאוריות פסיכולוגיות ושיטות טיפול, שנוצרו על ידי הרופא האוסטרי זיגמונד פרויד, ונובעות בחלקן מעבודתו הקלינית של יוס ברויאר ואחרים. עם הזמן, פסיכואנליזה תוקנה והתפתחה בכיוונים שונים. מספר מעמיתי פרויד ותלמידיו, כמו אלפרד אדלר וקרל יונג, המשיכו לפתח את רעיונותיהם באופן עצמאי. פרויד התעקש על שמירת הפסיכואנליזה בטווח מחשבתו, ואדלר ויונג קיבלו זאת. הניאו פרוידיאנים כוללים את אריך פרום, קארן הורני, והארי סטאק סאליבן.

מונחים קשורים:           

תאוריית הפסיכואנליזה בקולנוע. זהו בית ספר אקדמאי לביקורת קולנוע שהתפתח בשנות השבעים והשמונים, ונחשב לבעל ברית הדוקה עם תאוריה ביקורתית, המנתח סרטים מנקודת המבט של פסיכואנליזה, בדרך כלל את היצירות של ז'אק לאקאן.

פסיכואנליזה והיסטוריה. תחום זה מוקדש אף לחקר היסטוריית הפסיכואנליזה ויישום רעיונות פסיכואנליטיים להיסטוריוגרפיה, ובכך ליצור גשר בין המחקר האקדמי של ההיסטוריה ופסיכואנליזה.

פסיכואנליזה, פרויד, ציביליזציה וקפיטליזם. הטקסטים המכוננים של זיגמונד פרויד אודות פסיכואנליזה אטומה, שימשו כאב הרשמי של הפסיכולוגיה המודרנית. רעיון מחקר נפש האדם היה חלק בלתי נפרד מהפסיכולוגיה החברתית של הקבוצה בבסיס עבודתו.

ניתוחיו התיאורטיים את המוח הלא מודע ורעיון הנסיגה, ההתפתחות הליבדינלית וסובלימציה, חלוקת המוח לשלושה חלקים עוינים של איד, אגו וסופר אגו, ודחפי ההנאה והמוות המניעים הגלומים בכל בני האדם, הם ניסיונות להסביר תופעה, זרמים ודפוסי התנהגות אנושית חברתיים הפועלים לאורך היסטוריית הציביליזציה.

המשמעות והחשיבות של הפסיכואנליזה במאה העשרים מובנת מאליה, עליית ונפילת הפשיזם ומנטליות האספסוף, מלחמת האידיאולוגיות והמשך פעולת מנהיגים וחלוצים מטעם עצמם, העלייה בבעיות הנפשיות והסיווג הבלתי פוסק ותת הסיווג של מחלות, הצמיחה המקבילה של שיווק, פרסום ופסיכולוגיה צרכנית בעולם העסקים ויחסי ציבור בעולם הפוליטיקה, אלו הם כל תסמיני הטענה הפרוידיאנית לפיה לא ניתן להבין את הנפש כמכלול הגיוני ועקבי, אלא בהיבט שאינו הגיוני, מניפולציה ועיצוב הנפש מבלי לתת את הדעת לרצונות ודחפים שלאדם אין שליטה עליהם.

אדיפוס המלך וסופוקלס, הסיפור הפסיכואנליטי. מאמר על המחזה של סופוקלס, אדיפוס המלך, בהקשר הפסיכואנליטי.

באותו נושא