רווקות מאוחרת נתפסת לעיתים קרובות כ"בעיה" חברתית יותר מאשר בעיה אישית. בעיני עצמם, רווקים מעל גיל שלושים אינם סבורים כי הם סובלים מבעיה כלשהי. הם מטפחים קריירה, מתקדמים בלימודים, מנהלים חיים חברתיים עשירים, וכן, ההיבט החסר בחייהם הוא זוגיות, אך זו נמצאת במיעוט לעומת רשימת היתרונות המאפיינת את חייהם. אלא שבשלב כלשהו מתחילים הלחצים החברתיים להשפיע, ורווק או רווקה בגיל מאוחר יחסית, מתחילים לתהות "מה לא בסדר" אצלם. הלחצים החברתיים הסובבים אדם שנותר רווק עד גיל מאוחר גורמים לו לחשוב, לרוב בטעות, כי הוא סובל מאופי בעייתי הנובע מפחד מאינטימיות, בררנות יתר, חוסר יכולת להתפשר ואולי אף חוסר מוכנות רגשית, הקיים אצלו עמוק בתת מודע, להתחייב באמת לזוגיות.
רווקות מאוחרת נתפסת לעיתים קרובות כ"בעיה" חברתית יותר מאשר בעיה אישית. בעיני עצמם, רווקים מעל גיל שלושים אינם סבורים כי הם סובלים מבעיה כלשהי. הם מטפחים קריירה, מתקדמים בלימודים, מנהלים חיים חברתיים עשירים, וכן, ההיבט החסר בחייהם הוא זוגיות, אך זו נמצאת במיעוט לעומת רשימת היתרונות המאפיינת את חייהם. אלא שבשלב כלשהו מתחילים הלחצים החברתיים להשפיע, ורווק או רווקה בגיל מאוחר יחסית, מתחילים לתהות "מה לא בסדר" אצלם.
הגורמים לרווקות מאוחרת
זוהי תופעה המאפיינת את התקופה המודרנית. עד לפני מספר עשרות שנים, נישואין נחשבו למסלול טבעי, בטוח, נורמאלי, נדרש ומקובל, כדרך להקמת משפחה והבטחת הכנסה מספקת, ואנשים נכנסו למסגרות אלו מתוך שיקולים מעשיים. כיום התקדם העולם, וגם בני זוג הומוסקסואליים, או אישה רווקה בגיל שלושים וחמש ומעלה, בוחנים את האפשרויות הניצבות בפניהם להביא ילדים לעולם בעצמם, ללא תמיכה רגשית או פיננסית של בן או בת זוג.
מעבר לקשיי הבדידות, המעיבים לעיתים על תמונה "פסטורלית" זו של חיים עצמאיים, מתווסף לעיתים קרובות גם הקושי הגיאוגרפי. כך למשל, ערים מרכזיות, דוגמת תל אביב, נחשבות למקומות קשים יותר למציאת זוגיות, בהשוואה לחיים בפריפריות, המאופיינים בהרגלי תקשורת נגישים וקלים יותר בין אנשים.
בערים הגדולות אנשים מונעים לרוב על פי הצורך "לבדוק מה החמצתי" והאם ניתן להכיר בן זוג "טוב יותר" ואילו בפריפריות אנשים עדיין מבקשים למצוא אהבה, ולהקים משפחה המבוססת על ערכים של אהבה, שיתוף ותקשורת טובה, ולאו דווקא על שיקולים כלכליים או חברתיים.
ההיבט הפסיכולוגי של הרווקות המאוחרת
הלחצים החברתיים הסובבים אדם שנותר רווק עד גיל מאוחר גורמים לו לחשוב, לרוב בטעות, כי הוא סובל מאופי בעייתי הנובע מפחד מאינטימיות, בררנות יתר, חוסר יכולת להתפשר ואולי אף חוסר מוכנות רגשית, הקיים אצלו עמוק בתת מודע, להתחייב באמת לזוגיות.
בעוד שרווק בגיל מאוחר נדון לשנים ארוכות של תהייה "מה באמת לא בסדר אצלו", עליו להבין כי הגורמים הפסיכולוגיים להיותו רווק הם לרוב גורמים בלתי מודעים. כלומר, למרות שהסביבה מתיימרת בדרך כלל לדעת "מה לא בסדר" אצל הרווק, הגורמים בהם הם נוקבים בקלות כה בלתי נסבלת, לעיתים קרובות רחוקים מהמציאות.
רווקות מאוחרת נובעת, למעשה, בדרך כלל מהאופן אדם תופס את עצמו, ואת היכולת שלו ליצור ולשמר קשרים אינטימיים. כך למשל, אם הוא סבור כי הוא בעל אופי עוצמתי מידי או שלילי מידי, פוגעת תפיסה זו ביכולתו ליצור מערכת יחסים זוגית.
לעיתים קרובות, ההיבט המשפחתי משפיע אף הוא על הרווקות המאוחרת. כך, למשל, אישה שגדלה בצילו של אב שתלטני, עשויה לפרש כל רצון של אדם אחר להתקרב אליה מבחינה אינטימית, כרצון לפלוש באלימות אל חייה. בנוסף, ילדים שגדלים בצל הורים שחוו מערכת גירושין מסובכת, גדלים להיות צעירים בלתי יציבים מבחינה נפשית, ואינם בשלים, עד גיל מאוחר יחסית, ליצור מערכת יחסים זוגית מחייבת.
כמובן, שגם היבט האישיות משפיע על הגורמים, כגון נוקשות יתר, נטיה להשגת שלמות חסרת פשרות, נטייה להסתגרות, התמכרות לעבודה, תלותיות, מחסור בכישורים חברתיים, דיכאון, וקשיים בתפקוד המיני. כל אלו משפיעים על יכולת האדם להשקיע את האנרגיה הדרושה למצוא מערכת יחסים זוגית, ולשמור עליה לטווח הרחוק.
טיפול פסיכולוגי לרווקות מאוחרת
הטיפול מסייע לרווק בגיל מאוחר להבין את תחושת התקיעות, הבדידות והריחוק החברתי, ולהחליף גישות אלו בגישות חיוביות יותר לחיים. הפסיכולוג מסייע למטופל להבין את הגורמים הלא מודעים המונעים ממנו זוגיות, או גרוע מכך, בחירה שגויה בבני זוג שאינם מתאימים, והוא לומד כיצד לערוך בחירות מתאימות יותר.
בנוסף, מאפשר הטיפול שיפור ועבודה על קשיים פרטניים הפוגמים ביכולת להתחייב למערכת יחסים זוגית. הטיפול הפסיכולוגי מסייע להתגבר על ביטחון עצמי נמוך וחרדה חברתית, והמטופל רוכש כלים מעשיים לשיפור הכישורים התקשורתיים והחברתיים שלו.
קישורים בנושא:
תפישת הרווקות בחברה הדתית-לאומית – מאמר שהוא נסיון ראשוני בלבד לגבש תמונה בנושא. באתר אנשים ישראל – המדריך לחברה הישראלית. מאת סימה זלצברג, עוז אלמוג.
בדד תמונת מצב – ראיונות עם רווקים מעל גיל 40 בעיתון ישראל היום
רווקות מאוחרת – מאמר מקצועי בנושא במכון תל אביב לפסיכותרפיה
חיי הרווקות– קובץ מאמרים הבוחן את חיי הרווקות מנקודות מבט שונות תוך ובמקומות שונים בעולם. כמו כן דנים המאמרים בחיי הנישואין במאה ה-21 ובתמורות שחלו בהם בשנים האחרונות. (אנגלית)
כל הטוב שבחיי הרווקות– המאמר עוסק ביתרונות שחיי הרווקות מציעים ומנסה להסביר מה עומד מאחורי הפחד הקמאי להזדקן מחוץ למערכת יחסים. (אנגלית)
החרות בלהיות רווק– כתבה בעיתון הבריטי 'הטלגרף' שמציגה את האלמנטים המשחררים בחיים מחוץ למסגרת הנישואים מנקודת מבט נשית. כמו כן, ישנו דיון ביחס של החברה לרווקות נשית. (אנגלית)
חיי הרווקות – היבטים חברתיים וסביבתיים– המאמר מחפש את הגורמים הסביבתיים שמניעים אנשים לבחור ברווקות. מהזווית ההפוכה, המאמר בוחן את ההשפעה שיש לאחוזי רווקות הולכים וגדלים על החברה. (אנגלית)
נשים ללא גברים– המאמר מציג את החסרונות והיתרונות בחיי הרווקות, בעיקר עבור נשים. הממצאים מתבססים על עדויות של נשים רווקות מבחירה ולא מבחירה. (אנגלית)
