דיכאון בקרב בני גיל הזהב

דיכאון בקרב בני גיל הזהב

דיכאון הוא המחלה הנפשית הנפוצה ביותר בקרב אנשים מבוגרים, והוא מהווה את הסיבה הבסיסית השכיחה ביותר להתייעצות של אנשים מעל גיל שבעים עם מומחים לבריאות הנפש. הטיפול בדיכאון זהה באופן כללי לטיפול בצעירים, ורוב האנשים מגיבים היטב לטיפולים בתרופות נוגדות דיכאון, אשר מתחילות להשפיע לאחר חודש לפחות. הטיפול התרופתי צריך להיות מלווה בייעוץ תומך של מומחה לבריאות הנפש. אנשים הסובלים מדיכאון חמור יותר, או שאינם מגיבים לטיפול תרופתי, יופנו לטיפול פסיכיאטר מומחה לטיפול בבני גיל הזהב.

דיכאון הוא המחלה הנפשית הנפוצה ביותר בקרב אנשים מבוגרים, והוא מהווה את הסיבה הבסיסית השכיחה ביותר להתייעצות של אנשים מעל גיל שבעים עם מומחים לבריאות הנפש.

תסמיני דיכאון בקרב בני גיל הזהב

בדרך כלל, דפוס הדיכאון דומה בקרב אנשים מבוגרים ובקרב צעירים, והם סובלים מאותם תסמינים. יחד עם זאת, תסמינים מסוימים נפוצים יותר בקרב בני גיל הזהב. הם אינם מתלוננים לעיתים קרובות על מצב רוח ירוד, אלא מתארים תסמינים גופניים. הם סובלים מחרדה לעיתים תכופות, לצד שכחה ובלבול בעקבות הדיכאון.

בני גיל הזהב נוטים פחות להתלונן על מצב רוח ירוד מאשר אנשים צעירים. כאשר הם מדוכאים, הם עלולים להתלונן על כאבים מוגברים או תסמינים פיסיים אחרים, כדרך להביע את דיכאונם ולא כתיעוד מחלה גופנית חדשה.

מבוגרים רבים הסובלים מדיכאון, חווים אף תסמיני חרדה כגון תחושת מתח, תחושה שהם "על הקצה" ופאניקה. תחושות אלו עלולות לערער אותם ולגרום להם לסערת נפש. אצלם, החרדה עשויה להיות ברורה יותר מאשר מצב רוח ירוד בלבד.

מספר אנשים מבוגרים הסובלים מדיכאון, עשויים לחוות בלבול ושכחה, ובמקרים חמורים, הם עלולים להציג תסמיני דמנציה. יחד עם זאת, יש לזכור כי בעזרת טיפול נאות, תסמינים אלו ישתפרו.

הגורמים לדיכאון בקרב בני גיל הזהב

דיכאון בגיל מבוגר עשוי להתפרץ בשל אירועי חיים הכוללים שכול, בריאות ירודה, חשש מאיבוד אדם אהוב, ומחלות של יקיריהם.

במקרים מסוימים, סובלים בני גיל הזהב מדיכאון בשל הפרעות עדינות במוח, אשר עשויות להיות מאובחנות באמצעות סריקות מוח מיוחדות. מצבים אלו עשויים לשקף מחלת כלי דם נסתרת במוח.

הטיפול בדיכאון בקרב בני גיל הזהב

הטיפול זהה באופן כללי לטיפול בצעירים, ורוב האנשים מגיבים היטב לטיפולים בתרופות נוגדות דיכאון, אשר מתחילות להשפיע לאחר חודש לפחות. הטיפול התרופתי צריך להיות מלווה בייעוץ תומך של מומחה לבריאות הנפש. אנשים הסובלים מדיכאון חמור יותר, או שאינם מגיבים לטיפול תרופתי, יופנו לטיפול פסיכיאטר מומחה לטיפול בבני גיל הזהב.

למה חשוב להכיר בדיכאון בקרב בני גיל הזהב?

לעיתים קרובות מידי, בני גיל הזהב דוחים את הטענה כי הם סובלים מדיכאון, או שהם סבורים כי מצבם אינו חמור דיו על מנת להזדקק לטיפול רפואי או נפשי. למרבה הצער, ללא טיפול, לא ישתנה המצב, והוא עלול להוביל לחודשים ארוכים של סבל מיותר, ובמקרים מסוימים אף למחשבות אובדניות או מחלות פיזיות, אשר עלולות להחמיר בעקבות דיכאון אשר אינו מטופל.

לעיתים קרובות, סובלים בני גיל הזהב ממחלות פיסיות המתבטאות בעייפות, נדודי שינה, חוסר תיאבון וירידה במשקל. מצבים בריאותיים אלו הם תוצאה של מחלה או של דיכאון.

יש להכיר בדיכאון ולהבדילו ממחלות או מצבים בריאותיים אחרים, אם המבוגר חווה עצבות מתמשכת אשר אינה מתפוגגת עם חוויות שמחות וכאשר הוא אינו מגלה עניין בפעילויות ובתחביבים מהם נהנה בעבר, או אם הוא חווה תחושת האשמה עצמית ומביע פסימיות לגבי העתיד. כאשר מצב זה נמשך לאורך מספר שבועות, יש לפנות לטיפול רפואי המתחיל אצל רופא המשפחה, ובעת הצורך ממשיך בהפניה לקבלת טיפול פסיכולוגי.