כיצד להגיב על התפרצויות זעם בקרב ילדים?

cat

כעס הוא רגש שעשוי לנוע בין גירוי מועט, ולנוע כל הדרך עד לכעס מתון וזעם במלוא מובן המילה. כעס של ילד גורם לעיתים קרובות לתחושה שאינה נוחה, וההורים נוטים להמתין עד שהכעס ישכך באופן טבעי.

כעס הוא רגש שעשוי לנוע בין גירוי מועט, ולנוע כל הדרך עד לכעס מתון וזעם במלוא מובן המילה. כעס של ילד גורם לעיתים קרובות לתחושה שאינה נוחה, וההורים נוטים להמתין עד שהכעס ישכך באופן טבעי.

מצד שני, הורים מסוימים נוטים לשים קץ לכעס באמצעות הפחדה או ענישה. אך העובדה היא כי הילד נתקל במצבים שעלולים לעורר כעס לאורך החיים. ההורים אינם יכולים לעצור את הגירויים לכעס, אך הם יכולים להעניק לילד את הכלים להבין את הכעס ולהתמודד עימו.

מאפס למאה בשישים שניות

לעיתים קרובות מודאגים הורים מאופן עצמת ומהירות הסלמת הכעס של הילד, שקשור בדרך כלל למחשבותיו על כל מצב. יש אנשים שכועסים מאוד בשל גירוי קל ביותר, היות ומתחת לכעס נמצא תסריט המפעיל דפוס מחשבה, והם לוקחים דברים באופן אישי.

ילדים שנוטים להתנגד, להתריס או שהם חווים בעיות שליטה בדחפים, מאבדים לעיתים קרובות את שלוות נפשם בדרך אותה אחרים אינם מסוגלים להבין. הם לוקחים כל הערה כביקורת אישית ומתחילים לצעוק.

ילדים שאובחנו עם הפרעה מתנגדת מרדנית (ODD), יילחמו כנגד כל סימן קטן ביותר לשליטה. הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) היא אבחנה אחרת אותה עשויים הורים לשמוע מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. אבחנה זו מעידה על מצב בו הילד, או מבוגר, חווה התקפי זעם עזים אשר גורמים להתנהגות מאופיינת בצעקות, השלכת או שבירת חפצים ותוקפנות כלפי אחרים. זוהי אבחנה שמתארת התקפי כעס לסירוגין, והם עשויים להיות עזים או חמורים. ההתקף עשוי להגיע "משום מקום" והאדם מתקשה בהתמודדות עם תחושותיו העזות.

תגובה לכעס

הורים יכולים להתמודד עם התקף זעם של ילד, במספר אופנים:

שליטה בתחושות ההורים

הזעם של הילד מעורר לעיתים קרובות תחושות אצל ההורים. יש אנשים שמרגישים מאוד לא בנוח עם כעס, והוא גורם להם לחרדה או פחד. אם אדם גדל בבית מאופיין בכעסים וצעקות, הכעס של הילד עשוי ללחוץ על חלק מהכפתורים הרגשיים של ההורה.

אם אדם אינו מודע לבעיותיו, הוא עשוי להגיב בדרכים המלבות יותר את הכעס של הילד, כגון לתת לו את מה שהוא מבקש, או לצעוק בחזרה. אם ההורה מתחיל לחוות תחושה עזה בעצמו, עליו לקחת נשימה עמוקה וצעד לאחור.

תגובות רגועות. גם אם הורים בוחרים שלא להתווכח עם הילד, עליהם להעניק לו מעט מרחב על מנת שיירגע. אם הילד צועק על ההורים, מומלץ להמתין ורק לאחר שוך הזעם להסביר לו את השלכות התנהגותו. ילד שנמצא בעיצומה של סערת רגשות, לא יגיב לשיח הגיוני.

זיהוי הסימנים לכעס. קיימים סימנים פיזיים לכעס, כגון הידוק בטן, תחושת מתח, סומק בפנים, וחישוק שיניים. לעיתים, כאשר אדם כועס, הוא עוצר בעצם את נשימתו מבלי להיות מודע לכך. אם הילד יוכל להבחין בסימנים אלו בשלב מוקדם, הוא יוכל למנוע מהכעס להתפרץ להתקף זעם.

סיעור מוחות עם הילד. ילדים רבים חווים חרטה אמיתית לאחר משבר והתקף זעם. אם הילד פתוח לשיחה ומוכן ללמוד מיומנויות התמודדות עם כעסים, ניתן לסייע לו לעבד את האירוע, להבין מה התרחש ממש לפני שהזעם הופעל, מה נאמר, וזיהוי תחושות מבוכה, תסכול, אכזבה, פחד או חרדה. תמיד קיים רגש אחר מתחת לכעס. זיהוי הגירויים לכעס הוא כלי רב עוצמה בו יכול הילד להשתמש לאורך חייו.