בהגדרתו, פסיכולוג הוא כל אדם אשר סיים לימודי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה, ולאחר מכן נרשם בספר הפסיכולוגים של משרד הבריאות. עם זאת, הפסיכולוגיה מטבעה מהווה תחום רחב יריעה, המתפצל לשורה ארוכה של תחומי מחקר, ביניהם פסיכולוגיה ארגונית (העוסקת בין היתר בייעוץ לחברות עסקיות), פסיכולוגיה מחקרית (אשר העוסקים בה מועסקים באוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם), ולתחומים רבים נוספים.
עם זאת, על מנת שפסיכולוג יוכל לעסוק במה שמוגדר כ"טיפול נפשי", בניגוד ל"ייעוץ" אותו כל פסיכולוג רשאי להעניק, עליו להתמחות באופן ספציפי בתחום הפסיכולוגיה הקלינית. התמחות זו, אשר אורכת לרוב 4 שנים, ומשולבת בלימודי התואר השני בפסיכולוגיה, מתקיימת לרוב במוסדות מוסמכים, כגון בתי חולים או מרפאות, כאשר רק בתום תקופת ההתמחות מוגדר הפסיכולוג כפסיכולוג קליני, ומשכך כמי שזכאי לעסוק בתחום הטיפול הנפשי, ולא רק בתחום הייעוץ.
פסיכולוגיה קלינית, בבסיסה, מתחלקת לשני סוגים עיקריים של טיפולים נפשיים, אשר מבוצעים באופן שונה, ונועדו להתמודד עם מטרות שונות. בהתאם לכך, מרביתם המוחלט של הפסיכולוגים הקליניים בישראל מתמחים באופן ספציפי באחת משתי שיטות הטיפול, כאשר חשוב להבין את השוני ביניהן על מנת להבטיח בחירה מושכלת בגורם המקצועי אליו יש לפנות בכל מצב ומצב. שני הסוגים הינם: טיפול פסיכולוגי קליני-דינמי וטיפול פסיכולוגי ממוקד.