מהי הפרעת אישיות גבולית?

הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה נפשית שיוצרת את מצב הרוח, חוסר יציבות התנהגותית והפרעות במערכות יחסים. תסמיני המחלה תוארו בספרות הרפואית כבר לפני למעלה משלושת אלפים שנים, למרות שהמחלה החלה להשפיע על מצב הבריאות של האוכלוסייה רק בשלושים השנים האחרונות. המונח "גבולי" במקור שימש רופאים שאבחנו את מטופליהם כנעים על הגבול בין נוירוטיות ופסיכוטיות, שהציגו תסמינים נוירוטיים ופסיכוטיים. כיום משמש המונח באופן שונה ופרטני יותר.

הפרעת פסיכוטיות גבולית (BPD) הוגדרה כמחלה שאובחנה בפני עצמה לראשונה בשנת 1980, במהדורה השלישית של המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות נפשיות. מדריך זה הוא משאב המשמש באופן נרחב אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, על מנת לאבחן מחלות.

הבנת הפרעת אישיות גבולית

הפרעה זו היא מחלה מאתגרת. אנשים הסובלים ממנה חווים בדרך כלל בעיות עם ויסות מחשבותיהם ורגשותיהם, ועשויים להתאפיין בהתנהגות אימפולסיבית פזיזה. הפרעות אישיות הן דפוסי התנהגות וחוויה פנימית החורגות ממה שנתפס כנורמטיבי בתרבות.

דפוסי ההתנהגות בתוך הפרעות אישיות גמישים ונפוצים במגוון נרחב של מצבים אישיים וחברתיים. מרבית מקרי הפרעות אלו מתחילות להתרחש בבגרות המוקדמת. האופן שבו אדם עם הפרעה זו מתנהג עם אחרים קשור באופן הדוק לדימוי העצמי שלו ולמגעים החברתיים המוקדמים.

חלק מהאנשים עם הפרעת אישיות גבולית סובלים מדימוי עצמי מעוות ומרגישים כאילו הם פגומים וחסרי ערך. הפרעה זו גורמת להתנהגויות כגון תפיסות מעוותות; מערכות יחסים מטרידות; תגובות רגשיות מוגזמות; ופעילות מזיקה ואימפולסיבית.

הגורם להפרעת אישיות גבולית

נכון להיום, לא ידוע מה בדיוק גורם להפרעה זו. מומחים מאמינים כי המצב נובע כתוצאה משילוב גורמים, ונראה כי אנשים עשויים לפתח נטייה זו כתוצאה מגורמים גנטיים, עם גורמים סביבתיים המגבירים את הסיכון. שלושה גורמים שזוהו כמשמעותיים בהתפתחות הפרעה זו הם:

גנטיקה. מחקרים שנערכו בקרב תאומים עם הפרעת אישיות גבולית מצביעים על כך שהמצב עובר בתורשה. מחקר הראה גם כי ניתן לרשת תכונות אישיות מסוימות, כגון אימפולסיביות.

גורמים סביבתיים וחברתיים. יחסים בלתי יציבים במשפחה, התעללות והזנחת ילדים נקשרו עם סיכון מוגבר להפרעה זו. בחירות בסגנון חיים שאינו בריא מהווה גם הוא גורם סיכון.

הפרעות מוחיות. מחקרים מראים כי הפרעת אישיות גבולית נובעת משינויים בחלקים מסוימים במוח המעורבים בוויסות רגש. תפקוד משוש של חומר כימי במוח, המשמש לוויסות מצב הרוח, מעורב גם הוא.

קיים גם קשר בין הפרעה זו והפרעות נפשיות אחרות. אנשים רבים עם הפרעה זו נוטים לפתח הפרעות קשב וריכוז, הפרעה דו קוטבית, דיכאון וסכיזופרניה.

סימנים ותסמינים

תסמיני הפרעת אישיות גבולית כוללים:

דימוי עצמי מעוות
תגובות קיצוניות לנטישה אמיתית או מדומה
רגשות ריקנות ושעמום
מצבי רוח משתנים ביותר
התנהגות אימפולסיבית ולעיתים קרובות מסוכנת
יחסים אינטנסיביים וסוערים עם חברים ובני משפחה
בעיות שליטה בכעסים
פגיעה עצמית, איומים והתנהגות אובדנית
פרנויה הקשורה ללחץ או תסמינים דיסוציאטיבים.

התסמינים עשויים להתפרץ כתוצאה ממצבים שנראים שגרתיים. אנשים עם הפרעת אישיות גבולית מתקשים בדרך כלל לקבל שטחים אפורים בחיים, והם תופסים את הדברים ב"שחור או לבן". הם יכולים להרגיש מצוקה בשל פרידות קטנות מאנשים קרובים אליהם, או משינוי פתאומי של התוכניות. מחקרים מצאו גם כי אנשים עם הפרעה זו עשויים להגיב לביטויי כעס או מילים בעלות השלכות שליליות, באופן חזק בהרבה בהשוואה לאנשים ללא הפרעה זו.

המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות נפשיות קובע כי שמונים אחוזים מהאנשים עם הפרעת אישיות גבולית מפתחים התנהגויות אובדניות, וארבעה עד תשעה אחוזים מהם מתאבדים. פגיעה עצמית היא תסמין נפוץ נוסף, המשמש אנשים עם הפרעה זו כאמצעי לוויסות רגשותיהם, הענשת עצמם או הבעת כאבם הפנימי. אנשים עם הפרעה זו נמצאים גם בסיכון מוגבר לפתח הפרעת אכילה, להשתמש בסמים ולהיות קורבנות לפשע אלים כמו אונס.