טיפול פסיכודינמי

טיפול פסיכודינמי

טיפול פסיכולוגי, הידוע גם כטיפול מונחה תובנה, מתמקד בתהליכים שאינם מודעים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות הנוכחית של אדם. מטרות הטיפול הן המודעות העצמית של המטופל והבנת השפעת העבר על ההתנהגות בהווה.

בהגדרה הקצרה שלה, גישה פסיכודינמית מאפשרת למטופל לבחון בעיות שאינן פתורות ותסמינים הנובעים ממערכות יחסים שלא תפקדו בעבר, והדרך בה הם באים לידי ביטוי בצורך וברצון לשימוש בחומרים מסוכנים. מספר גישות של הפסיכותרפיה הקצרה התפתחו מהתיאוריה הפסיכואנליטית ויושמו בגישה קלינית למגוון נרחב של הפרעות פסיכולוגיות. גוף כללי של מחקר תומך ביעילות גישות אלו.

טיפול פסיכולוגי הוא הבכורה של הטיפולים המודרניים. הפסיכואנליזה של פרויד היא צורה וקבוצת משנה של טיפול פסיכודינמי פרטני. הטיפול הפסיכולוגי מבוסס על תיאוריה מפותחת מאוד ורבת פנים של פיתוח ומגעים אנושיים.

מאמר זה מדגים את עושר הגישה והסתגלותה לאבולוציה נוספת בה משתמשים מטפלים עכשוויים למטרות פרטניות. החומר המוצג במאמר זה מספק מבט חטוף על התועלת והאופי המורכב של סוג טיפול זה.

ההיסטוריה של הטיפול הפסיכולוגי

מקור הטיפול הפסיכולוגי הוא בתיאוריה הפסיכואנליטית. קיימים ארבעה מוסדות לימוד גדולים של התיאוריה הפסיכואנליטית, שכל אחד מהם השפיע על הטיפול הפסיכולוגי: התיאוריה הפרוידיאנית, פסיכולוגיית האגו, יחסי אובייקט ופסיכולוגיה עצמית.

הפסיכולוגיה הפרוידיאנית מבוססת על התיאוריות שנוסחו לראשונה על ידי זיגמונד פרויד בתחילת המאה הנוכחית, ולעיתים נקראות מבנה המודל. מהות התיאוריה של פרויד היא שאנרגיות מיניות ותוקפניות שמקורן בתת מודע מווסתות על ידי האגו, שהוא מערכת של פונקציות מתונות בין הפנים לבין המציאות החיצונית.

מנגנוני הגנה הם מבנים של האגו הפועלים למזער כאב ולשמור על שיווי משקל נפשי. האני העליון נוצר במהלך חביון בין גיל חמש לגיל ההתבגרות, ופועל על מנת לשלוט בכוננים הפנימיים דרך אשמה.

אגו נובע מהפסיכולוגיה הפרוידיאנית. תומכיה ממקדים את עבודתם על שיפור ושמירת תפקוד האגו בהתאם לדרישות המציאות. פסיכולוגיית האגו מדגישה את יכולת האדם להתגונן, להסתגל ולבדוק את המציאות.

פסיכולוגיית יחסי אובייקט נוסחה לראשונה על ידי מספר אנליסטים בריטיים, ביניהם מלאני קליין, פיירברן, ויניקוט והארי גאנטריפ. לפי תיאוריה זו, אנשים מתנהגים תמיד באופן התואם יחס משמעותי לאחרים הסובבים אותם.

אלו הם חיים המאופיינים במאבקים ומטרות במוקד חיים המאופיינים בשמירת יחסים עם אחרים, כשבו בזמן מתבצעת הבחנת העצמי מאחרים. הייצוגים הפנימיים של העצמי ושל האחרים נרכשים בילדות ומאוחר יותר משפיעים על היחסים הבוגרים. אנשים חוזרים ליחסי אובייקט ישנים במאמץ לשלוט בהם ולהשתחרר מהם.

פסיכולוגיית העצמי הוקמה על ידי היינץ קוהוט בשיקגו בשנת 1950. הוא ציין כי העצמי מתייחס לתפיסת אדם מניסיונו שלו עצמו, כולל הנוכחות או חוסר תחושת ההערכה העצמית. העצמי נתפס ביחס להקמת גבולות ובידול עצמי מאחרים, או חוסר גבולות והבחנות.

כל אחד מארבעת המוסדות של התיאוריה הפסיכואנליטית מציג תיאוריות של היווצרות אישיות, היווצרות פסיכופתולוגיה, ושינויים עצמיים. טכניקות שבאמצעותן ניתן לבסס טיפול, וסימנים והתוויות נגד הטיפול.

טיפול פסיכולוגי נבדל מפסיכואנליזה במספר פרטים, לרבות העובדה כי הטיפול אינו צריך לכלול את כל הטכניקות האנליטיות ואינו נערך על ידי אנליסטים פסיכואנליטיים מיומנים. טיפול פסיכולוגי מתפרש גם על פני תקופת זמן קצרה יותר ובתדירות מופחתת מפסיכואנליזה.

מבוא לתדרוך טיפול פסיכודינמי

תהליך הריפוי והשינוי הנחזה בטיפול פסיכולוגי לטווח הארוך דורש בדרך כלל לפחות שנתיים של מפגשים. הסיבה לכך היא מטרת הטיפול אשר לעיתים קרובות משנה את היבט הזהות של המטופל או אישיותו, או שהטיפול משלב למידה התפתחותית כשהמטופל תקוע בשלב מוקדם יותר של ההתפתחות הרגשית.

מטפלים פסיכולוגיים מאמינים שמספר שינויים עשויים לקרות בתהליך מהיר יותר או שהתערבות ראשונית קצרה תתחיל תהליך מתמשך של שינוי שאינו זקוק לפעילות המתמדת של המטפל. מושג מרכזי בטיפול קצר הוא שצריך להיות מוקד עיקרי אחד לטיפול, ללא התמקדות בפועל בגישות פסיכואנליטיות מסורתיות יותר המאפשרות למטופל לדון באופן חופשי בנושאים שאינם קשורים.

בטיפול קצר, המוקד המרכזי מתפתח בתהליך ההערכה הראשוני, המתרחש במהלך המפגש הראשון או השני. התמקדות זו חייבת להיות מוסכמת על ידי המטופל והמטפל. הם מתמקדים בנושאים המרכזיים החשובים ביותר ובכך יוצרים מבנה וזהות מטרה לטיפול.

בגישה זו, המטפל צפוי להפגין פעילות משמעותית בשמירה על התמקדות הפגישה בנושא המרכזי. העובדה שיש מוקד ברור, מאפשרת לבצע את העבודה הפרשנית בזמן קצר יחסית, כי המטפל מתייחס לבעיה באזור המוגבל בלבד.

מספר אנשי מקצוע העוסקים בצורה בלעדית בטיפול פסיכולוגי מהווים היום אחוז קטן של פסיכותרפיסטים. יחד עם זאת, פסיכותרפיסטים רבים משתמשים ברכיבי תיאוריות פסיכולוגיות, בניסוח נושאי המטופל, תוך שימוש בסוגי טכניקות פסיכולוגיות אחרות, לרוב טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות, על מנת להשפיע על השינוי במטופל.