טיפול ב ocd - הפרעה אובססיבית כפייתית

טיפול ב ocd - הפרעה אובססיבית כפייתית

הפרעה אובססיבית כפייתית (OCD) היא סוג של הפרעת חרדה המתאפיינת באובססיות או התנהגות כפייתית חוזרת ונשנית, המפריעה ליכולת התפקוד מבחינה חברתית, תעסוקתית או בתחום הלימודים.

גם כמות הזמן המושקעת בביצוע ההתנהגויות הכפייתיות, או החרדה מפני מצוקות העלולות להיגרם, על פי האמונה של הסובל מההפרעה, אם לא יקפיד על ביצוע ההתנהגויות, מפריע למהלך החיים התקין.

הפרעה זו מאופיינת בארבעה דפוסים: אובססיות; מחשבות מיניות או דתיות; אובססיות לגבי דפוסים סימטריים; וחזרה על התנהגויות כפייתיות. השלכות ההפרעה עשויות להתבטא באובססיות לגבי זיהום הקשור להתנהגות כפייתית של ניקיון מוגזם.

אובססיה מוגדרת כמחשבה חוזרת ונשנית, דחף או תמונה החוזרת על עצמה או נמשכת, וגורמת לחרדה קשה. מחשבות אלו אינן ניתנות למניעה אצל אדם הסובל מ-OCD, למרות שבדרך כלל הוא מבין כי מחשבותיו חסרות היגיון. ההתנהגות בהפרעה זו מאופיינת בסט נוקשה של כללים, המובילים להתנהגות כפייתית כגון שטיפת ידיים מוגזמת, בדיקת מנעולים שוב ושוב, או ביצוע משימות על פי סדר מסוים, נוקשה וקפדני.

הגורמים ל-OCD

למרות שלהפרעה זו לא קיים גורם ידוע פרטני, ההיסטוריה המשפחתית וחוסר איזון כימי במוח תורמים להתפתחותה. בדרך כלל, אנשים שיש להם קרובי משפחה עם OCD, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את ההפרעה.

וריאציה של כרומוזום או גן ספציפי עשוי להכפיל את הסיכוי של אדם לפתח OCD, וגם חוסר איזון של הסרוטונין הכימי במוח עשוי לתרום להתפתחות ההפרעה. גורמי לחץ בחיים כגון קורבן להתעללות מינית בילדות, עלולים להגביר את הסיכוי, ונחשבים לגורמי סיכון להתפתחות ההפרעה בגיל מבוגר.

אבחון OCD

חלק מהרופאים בוחרים לבצע בדיקה עצמית המבוססת על ראיון המתבצע עם מטופלים הנחשדים כעלולים לסבול מההפרעה. בנוסף, הרופא מאתר תסמינים של אובססיות והתנהגויות כפייתיות באמצעות ביצוע בדיקת יציבות נפשית.

רופאים בתחום בריאות הנפש בוחנים את האפשרות להופעת התסמינים כתוצאה ממחלה רגשית אחרת, בנוסף לאבחנת OCD. לדוגמא, לעיתים קרובות אנשים סובלים מהתמכרויות אובססיביות או התנהגויות כפייתיות, אך מאפיינים אלו מהווים בדרך כלל רק תסמין להתמכרות אחרת. הרופא יבצע גם בדיקה גופנית על מנת לשלול כל בעיה רפואית אחרת אשר עשויה לתרום להתפרצות הסימנים או התסמינים.

טיפול ב-OCD

מרבית האנשים הסובלים מהפרעה זו חווים חלק מהתסמינים לזמן בלתי מוגבל, כשמצבם עשוי להשתפר או להחמיר לסירוגין, בהתאם לתקופות לחץ. עם זאת, אנשים החווים תסמינים מתונים יותר, הנמשכים פחות זמן, ואינם סובלים מבעיות אחרות, צפויים להגיב היטב לטיפול.

שיטות הטיפול השונות כוללות טיפול קוגנטיבי התנהגותי וטיפול תרופתי. הטיפול ההתנהגותי כולל מניעת פולחן וטיפול בחשיפה, המבוצע על ידי מומחה בתחום בריאות הנפש, המסייע לסובל מ-OCD להפחית את התסמינים לטווח הארוך, תוך הפחתת הדרך לעסוק בהתנהגויות כפייתיות. טיפול בחשיפה הוא סוג של שינוי התנהגות בה נחשף המטופל למצבים הנוטים להגביר את הדחף לעסוק בהתנהגות כפייתית, או שהרופא מסייע לו להתנגד לדחף המתעורר.

מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) הם טיפולים תרופתיים נפוצים לטיפול ב-OCD. תרופות אלו מגבירות את כמות הסרוטונין במוח, וכפי ששמן מרמז, מעכבים ספיגה חוזרת של סרוטונין, כלומר, חוסמים את הספיגה החוזרת במוח. חשיפה זו מתרחשת בסינפסה, המקום שבו תאי המוח, הנוירונים, מחוברים זה לזה. סרוטונין הוא אחד כימיקלים במוח הנושא הודעות על פני החיבורים מתא עצב אחד למשנהו.

לקריאה נוספת

אובססיה– מאמר מקיף על המושג, תסמינים וטיפול

טיפול בocd  - טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעה אובססיבית כפייתית

גורמים להפרעה אובססיבית כפייתית – אבחון ופרוגנוזה