נוירופידבק: טיפול בהפרעות קשב וריכוז

נוירופידבק: טיפול בהפרעות קשב וריכוז

נוירופידבק הוא טיפול שנוי במחלוקת להתגברות על הפרעות קשב וריכוז. הוא גורם למוח לייצר דפוסים חשמליים הקשורים לרגיעה ומיקוד. בעוד שמדובר בטכניקה יקרה, טיפול מתמשך, וצורך בראיות מדעיות נוספות, הבטחת ההצלחה של הטיפול מפתה. מומחים טוענים כי נוירופידבק מאפשר ריפוי קבוע של הפרעות קשב וריכוז, וכי מדובר חלופה קסומה לשנים של טיפול תרופתי.

במהלך טיפול של 45 דקות, הילד יושב מול מסך מחשב, ואלקטרודות מחוברות לנקודות שונות מהמחשב לראשו. המטפל מפעיל משחק וידיאו או סרט על מסך המחשב, ועוקב אחר פעילות גלי המוח, על מסך מחשב אחר.

הטיפול מתרכז בשליחת סוג גלי מוח הנוצרים כתוצאה מצפייה במכונית מרוץ וירטואלית או צפייה בסרט של הארי פוטר, או כל משחק או סרט אחר המועדף על הילד. אם תשומת הלב של הילד נודדת, או שהוא מתחיל להפגין התנהגות המעידה על הסחת דעת, המכונית מאטה את פעולתה או שמסך המחשב מחשיך, והמטפל מעודד את הילד להשיב לעצמו שיטות מיקוד באמצעות טכניקות שונות כגון נשימה איטית ועמוקה, כשהוא בוחן את השפעת התרגול על המחשבות, דרך מסך המחשב.

מה אומרים המחקרים?

נוירופידבק היא שיטה שנחקרה לטיפול באפילפסיה והפרעות קשב וריכוז מאז שנת 1970. מחקרים מוכיחים כי בהפרעות קשב וריוכז, המוח מייצר גלי בטא מספיקים, הקשורים עם דגש ותשומת לב, ועודף גלי תטא נמוכי תדרים, המיוצרים במהלך חלומות בהקיץ או נמנום. הטיפול מתגמל את הילד כשהוא מגביר את ייצור גלי הבטא באמצעות ריכוז במשחק או בסרט ולכן יש ללמוד אותו כיצד למקד את המוטיבציה למשימות אחרות, כגון הכנת שיעורי בית או ניקיון החדר.

פסיכולוגים סבורים כי ילדים רבים עם הפרעות קשב וריכוז, טובים מאוד ב"התמקדות יתר" במשהו שמעניין אותם, והם מתרכזים במשהו עד שהם מוצאים אותו משעמם. הרעיון של נוירופידבק הוא ללמד את הילדים כיצד להשיב את הריכוז, ההתמקדות ורמת ההתעניינות.

אך בעוד שנוירופידבק עובד בתיאוריה ויש לו הצלחות אנדוקטיות, מומחי הפרעות קשב וריכוז מציינים כי מרבית המחקרים הם מגמתיים ומצביעים על יתרונות השיטה כתוצאה ממניעים רווחיים כלכליים.

למרות שהמחקרים עמדו בתקנים הדרושים לביצוע מחקרים קפדניים, מבחינה היסטורית, רובם היו קטנים מידי מכדי להיחשב אמינים. הם בוצעו על פחות מחמישים מטופלים, והתוצאות לא הושוו לתוצאות טיפולים תרופתיים או שיטות טיפול אחרות, למשל.

בשנת 2005 בוצעה סקירת מחקרים על ידי קבוצת מדענים מומחים מובילים בהפרעות קשב וריכוז באוניברסיטה לרפואה של דרום קרוליינה, והתוצאות העלו מספר חששות לגבי יעילות הטיפול. התוצאות הראשונות לטווח הארוך של טיפול נוירופידבק, פורסמו בשנת 2008, ונמצאו שליליות, ואילו התוצאות החיוביות באו לידי ביטוי לגבי 23 ילדים, שהיו במעקב במשך שנתיים בלבד.

תוצאות ממחקרים שאינם מגמתיים

מחקר חדש החל לבנות בסיס מבטיח ליעילות טיפול נוירופידבק. מחקר גרמני שפורסם בתחילת שנת 2009, הוכיח כי טיפול נוירופידבק משפר את תשומת הלב ומפחית אימפולסיביות והיפראקטיביות. מחקר זה נחשב כגדול למדי, ועקב אחר 94 ילדים בגילאי שמונה עד 12, כולל קבוצת ביקורת.

חמישים ותשעה מהילדים השתתפו ב-36 מפגשי נוירו פידבק במשך שלושה שבועות עד חודש, ואילו 35 הילדים האחרים הוכשרו בשיטות שונות שנועדו לשפר את תשומת הלב. התצפיות על ידי ההורים והמורים של הילדים הצביעו על כך שרוב סוגי ההתנהגות הקשורים להפרעות קשב וריכוז, השתפרו באופן משמעותי בקבוצת הנוירופידבק, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

תוצאות מחקר זה, בנוסף לתוצאות שהתקבלו מ-14 מחקרים אחרים, נותחו בגיליון יולי 2009 של כתב העת הרשמי של EEG. עשרה מהמחקרים, שעקבו אחר סך כולל של כמעט חמש מאות ילדים, כולל קבוצת ביקורת, הוכיחו כי ההשפעות הקליניות של נוירופידבק בטיפול בהפרעות קשב וריכוז נחשבות למשמעותיות מבחינה קלינית, והמדענים הסיקו כי מדובר ברעיון שנושא הבטחה. מחקרים אלו בוצעו ללא מטרות רווח ונועדו להכשיר מטפלי בריאות הנפש בילדים.

נוירופידבק לעומת טיפול תרופתי

בעוד שמטפלים רבים חוזים את הבטחת טיפול הנוירופידבק כחלופה לטיפול תרופתי, אחרים רואים בו השלמה לטיפול תרופתי. פסיכיאטרים סבורים כי טיפול זה לבדו אינו מייצר תוצאות מיידיות ומשמעותיות כפי שמייצר טיפול תרופתי, אך מדגישים כי בעוד שטיפול תרופתי חיוני להקלת התסמינים, מפגשי נוירו פידבק מסייעים לרגיעה ויכולת טובה יותר לשלוט בתפקוד.

אחת הבעיות עם טיפול תרופתי היא שילדים רבים מפסיקים לצרוך אותן. מחקר גדול, שעקב אחר למעלה משישים אחוזים מהילדים שקיבלו תרופות ממריצות, מצא כי הילדים הפסיקו את הטיפול לאחר שמונה שנים, בעקבות תופעות לוואי. בזמן האחרון, חלק מהתרופות נמצאו קשורות להפרעות בגדילה, ובמקרים נדירים נמצא סיכון מוגבר להתקפי לב. בניגוד לכך, טיפול נוירופידבק אינו מסוכן, ויש לו פחות תופעות לוואי בהשוואה לטיפול תרופתי.