הפרעות אכילה - אנורקסיה, בולימיה

אנורקסיה

הפרעות אכילה הן מעבר להתנסויות תכופות בדיאטות כדי לרדת במשקל. אלו הן התנהגויות אכילה קיצוניות ולמעשה מתבטאות בדיאטה שאינה מסתיימת לעולם, ובהדרגה הופכת להיות למגבילה יותר. אדם עם הפרעות אלו אינו יכול לצאת עם חברים, היות והוא סבור שחשוב יותר לצאת לריצה אם אכל חטיף קודם. ההפרעות הנפוצות ביותר הן אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה, אך הפרעות אחרות הקשורות למזון, כגון אכילה מוגזמת, הפרעות בדימוי גוף ופוביות מזון, הופכות להיות נפוצות יותר ויותר.

אנורקסיה

אנשים הסובלים מאנורקסיה חווים פחד אמיתי מפני עלייה במשקל ונושאים השקפה מעוותת לגבי גודל גופם והמראה שלכם. כתוצאה מכך, הם אינם מסוגלים לשמור על משקל גוף תקין. בני נוער רבים עם הפרעה זו מגבילים את צריכת המזון שלהם באמצעות דיאטה חמורה, צום או פעילות גופנית מוגזמת. הם כמעט ואינם אוכלים בכלל, והכמות הקטנה של המזון אותו הם אוכלים, הופכת לאובססיה.

אחרים עם הפרעה זו עשויים להתחיל אכילה מוגזמת והקאה, המתבטאת באכילת כמות גדולה של מזון ואז ניסיון להיפטר מהקלוריות באמצעות הקאה כפויה, שימוש בחומרים משלשלים, פעילות גופנית מוגזמת, או שילוב של כל השיטות.

בולימיה

הפרעה זו זהה לאנורקסיה, ומתבטאת באכילה מוגזמת ולאחר מכן פיצוי בשיטות קיצוניות, כגון הקאות כפויות או פעילות גופנית מוגזמת, על מנת למנוע עלייה במשקל. לאורך הזמן, צעדים אלו עלולים להיות מסוכנים, מבחינה פיסית ורגשית. הם עלולים אף להוביל להתנהגויות כפייתיות אחרות אותן קשה להפסיק.

כדי להיות מאובחן עם בולימיה, אדם חייב לעסוק בפעולות "טיהור" הגוף באופן קבוע, לפחות פעמיים בשבוע במשך מספר חודשים רצופים. בולמוסי אכילה שונים מאכילת כמויות מזון במסיבה ואז הליכה למכון הכושר ביום שלמחרת והקפדה על אכילה בריאה יותר.

אנשים עם בולימיה אוכלים כמות מזון גדולה, לעיתים קרובות ג'אנק פוד, בבת אחת, בדרך כלל בחשאי. לעיתים הם אוכלים מזון שאינו מבושל או קפוא, או שולפים מזון מפח האשפה. הם חסרי אונים ביכולת לעצור את האכילה ומפסיקים רק כשהם מלאים מכדי לאכול יותר. רוב האנשים הסובלים מהפרעה זו מטהרים את גופם באמצעות הקאה ומשתמשים בחומרים משלשלים או פעילות גופנית מוגזמת.

סימני אנורקסיה ובולימיה

למרות שאנורקסיה ובולימיה זהות ביותר, אנשים עם אנורקסיה בדרך כלל רזים מאוד וסובלים מתת משקל, אך אנשים עם בולימיה עשויים להיות במשקל תקין או שהם בעלי עודף משקל. בני נוער הסובלים מהפרעות אלו סובלים מפחד עז וקבוע מפני שומן, או שהם סבורים שהם שמנים כאשר הם למעשה במשקל תקין.

הסובלים מאנורקסיה שוקלים את מזונותיהם לפני האכילה או שהם סופרים קלוריות באופן כפייתי. בתחילה נראית התנהגות זו כ"נורמלית" או "מגניבה" ולכן הסביבה אינה נותנת את הדעת להפרעה, ורק כאשר האדם רזה מידי, ניתן להבחין כי מדובר בבעיה רצינית.

הגורם להפרעות אכילה

מדענים אינם בטוחים לחלוטין מה גורם להפרעות אלו, אם כי קיימות תיאוריות רבות. הפרעות אלו מתפתחות בין הגילאים 13 ו-17, המאופיינים בשינויים רגשיים ופיסיים, לחצים בלימודים ומידה רבה יותר של לחץ חברתי. למרות שקיימת תחושת עצמאות גדולה יותר במהלך שנות העשרה, בני נוער עשויים להרגיש שאינם בשליטה על החופש האישי שלהם, ולעיתים על גופם. זה יכול להיות נכון במיוחד בגיל ההתבגרות.

למרות שזה נורמלי לחלוטין, ואף רצוי, לקבל מעט שומן נוסף בגוף בגיל ההתבגרות, נערות נוטות להגיב לשינוי זה באמצעות חשש כבד מהמשקל החדש שלהן. הן עלולות לחוש בטעות מחויבות להיפטר ממנו בכל דרך שהן יכולות.

כשמשלבים את הלחץ להידמות לידוענים עם העובדה שהגוף גדל ומשתנה בגיל ההתבגרות, אין זה קשה להבין מדוע חלק מבני הנוער מפתחים השקפה שלילית לגבי עצמם. בני נוער מחשיבים ידוענים וספורטאים כדמויות אידיאליות, כשהנשים מוצגות כרזות, והגברים מוצגים כאתלטיים ושריריים. סוגי דימויי גוף אלו אינם פופולריים בתקשורת בלבד, אלא אף בבית הספר התיכון.

אנשים רבים עם הפרעות אכילה עשויים אף לסבול מדיכאון או חרדה, או שהם סובלים מבעיות נפשיות אחרות כגון הפרעת אובססיביות כפייתית (OCD). קיימות אף עדויות לכך שהפרעות אכילה עשויות לעבור בתורשה, אך מעבר למרכיב הגנטי, ילדים נוטים ללמוד ערכים והתנהגויות מבני משפחותיהם.

ספורט והפרעות אכילה. ספורטאים ורקדנים פגיעים במיוחד לפיתוח הפרעות אכילה, סביב גיל ההתבגרות, היות והם עשויים לרצות להפסיק או לדכא את צמיחת גופם מבחינת הגובה והמשקל. מאמני ספורט, בני משפחה וחברים עשויים לעודד בני נוער לעסוק בספורט מסוים, כגון התעמלות, משחקי ספורט או ריקוד, על מנת להיות דקים ככל הניתן. ספורטאים מסוימים עסוקים באופן מתמיד במשקלם או שהם מבצעים מאמצים להיפטר משומן גוף היות והם מאמינים כי מבחינה ביולוגית נועדו להיות ספורטאים מצליחים.

השפעות הפרעות אכילה

אדם בעל ממשקל גוף קרוב ל-15% פחות מהמשקל הממוצע לגובהו, אינו נושא מספיק שומן כדי לשמור על בריאות תפקוד איבריו וחלקי גופו האחרים. במקרים חמורים, הפרעות אכילה עלולות להוביל למצב של תת תזונה חמור ואף למוות. אדם עם הפרעת אכילה מוגזמת, הנושא משקל רב, נמצא בסיכון לפיתוח סוכרת, מחלות לב וחלק מהמחלות האחרות הקשורות לעודף משקל.

הכאב הרגשי של הפרעות אכילה עשוי לתבוע את אותותיו, גם כשאדם הופך להיות אובססיבי לגבי משקל גופו, ומתקשה להתרכז בכל דבר אחר. הוא עשוי להיות מותש מהצורך לפקח על צריכת המזון והפעילות הגופנית, ונמצא במצב מתמיד של מתח לגבי האוכל ודימוי גופו.

מסיבה זו, אדם עם הפרעת אכילה עשוי להתחיל לסגת ממצבים חברתיים. הוא מתקשה להצטרף לארוחות עם חברים או בני משפחה, או מתקשה מידי לעצור את התמכרותו לפעילות גופנית, ומעדיף פעילות זו על פני יציאה לעבודה או לבילוי.

הפרעות אכילה תובעות אף זמן רב של תכנון ואנרגיה נפשית לגבי מה לאכול, כיצד להימנע ממזון, תכנון הילולת סביאה או השגת הכסף כדי לקנות כמויות מזון הדרושות לבולימיה, או משלשלים וחומרים אחרים, והוא מתקשה להסביר את הסיבה לשימוש התכוף בחדר האמבטיה לאחר הארוחות, או שאינו יודע להסביר לסביבתו את רצונו להיות לבד לאחר ארוחה.

טיפול בהפרעות אכילה

למרבית המזל, ניתן לטפל בהפרעות אכילה. אנשים עם הפרעות אלו יכולים ללמוד בהדרגה ללמוד מחדש לאכול טוב ויותר כמו בני משפחתם וחבריהם. היות והפרעות אלו כרוכות בבעיות נפשיות ופיסיות, הטיפול מתבצע על ידי רופאים, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, ודיאטנים.

טיפול נפשי או ייעוץ הוא חלק חשוב ביותר מתכנית ההבראה, ובמקרים רבים טיפול משפחתי הוא המפתח העיקרי לאכילה בריאה. הורים ובני משפחה צריכים להבין את מאפייני התמיכה הנדרשת להשבת המשקל אצל ילד הסובל מהפרעות אלו, וללמוד את השפעת דימוי הגוף ממנה הוא סובל, כמו גם את השפעת הגנים ואורח החיים.

הטיפול מורכב מתהליך ארוך עד שאדם עם הפרעות אכילה לומד לחוש נוח עם משקל בריא. לוקח זמן לשכוח התנהגויות מזיקות וללמוד מחדש התנהגויות בריאות. לכן יש לגלות סבלנות, ללמוד לאהוב את הגוף מחדש, להבין את התנהגויות האכילה, ולהבין את הקשר בין רגשות ואכילה. כלים אלו ניתנים במהלך הטיפול ומובילים להשגת תחושת שליטה, אהבה וקבלה עצמית.